מפגש עם הרשויות בבית לחם, 25 במאי 2014

אדוני הנשיא,
חברים יקרים, אחים יקרים

אני מודה לנשיא, מר מחמוד עבאס, על מילותיו החמות ואני מברך מעומק ליבי את נציגי הממשל ואת כל העם הפלסטיני. אני מודה לאדון על כך שאני נמצא עמכם היום, במקום בו ישוע, שר השלום, נולד ומודה לכם על קבלת הפנים הלבבית.מזה עשורים, המזרח התיכון חי את ההשלכות הדרמטיות של סכסוך ממושך אשר גרם לאין ספור פצעים קשים לריפוי. גם כאשר, למזלנו, האלימות אינה גואה, אי-הוודאות של המצב ואי-ההבנה בין הצדדים יוצרים חוסר ביטחון, התכחשות לזכויות אדם, בידוד ועקירה של קהילות שלמות, מחלוקות, חולשה וסבל מכל סוג.

בעודי מביע את קירבתי לסובלים מתוצאות הסכסוך הזה, ברצוני לומר ממעמקי ליבי שהגיעה השעה לשים קץ למצב זה, שהופך ליותר בלתי מתקבל על הדעת מרגע לרגע ולעשות כן לשם טובת הכול. היוזמות והמאמצים ליצור את התנאים לשלום בר-קיימא המבוסס על צדק, הכרה בזכויות כל הצדדים ובטחון הדדי, הולכים ומתרבים. הגיעה השעה בה על כולם לאזור את האומץ לרוחב לב וליצירתיות למען טובת הכלל; האומץ לשלום, המבוסס על ההכרה של כולם בזכותן של שתי המדינות להתקיים וליהנות משלום ומביטחון בגבולות המוכרים מבחינה בינלאומיות.

לשם מטרה זו, אני מקווה שכל הצדדים ימנעו מפעולות ומיוזמות הנוגדות את הרצון המוצהר להגיע להסכם אמתי ושאתם לעולם לא תתעייפו מלרדוף אחר השלום בנחישות ובעקביות. השלום יביא בבואו יתרונות אין-ספור לעמי האזור ולעולם כולו. על כן, עלינו ללכת בהחלטיות לקראתו, אפילו אם על כל אחד לוותר על משהו.

אני מאחל לעם הפלסטיני ולעם הישראלי, ולרשויות של שני הצדדים, לבצע את "יציאת המצרים" שלהם לקראת השלום באומץ ובהחלטיות הדרושים לכל "יצאת מצרים". שלום בביטחון ובאמון הדדי יהפוך למסגרת יציבה להתמודדות ולפתרון בעיות אחרות ובכך יציע הזדמנות להתפתחות מאוזנת ויהיה למודל עבור אזורים אחרים המצויים במשבר.

אני שמח להצביע על הקהילה הנוצרית הפעילה, התורמת את תרומתה המשמעותית לטובת כלל החברה ומשתתפת בשמחות ובייסורים של העם כולו. הנוצרים רוצים להמשיך ולהיות אזרחים שווי זכויות לחלוטין ולחשב את האזרחים האחרים כאחים.

אדוני הנשיא, אתה נודע כאיש שלום ועושה שלום. הפגישה האחרונה אתך בוותיקן, אדוני הנשיא, ונוכחותי היום בפלסטין מעידים על היחסים הטובים בין הכס הקדוש למדינת פלסטין ואני מקווה שהם יתפתחו למען טובת הכלל. בעניין זה, אני מביע את הערכתי למאמצים לנסח הסכם בין הצדדים בנוגע לפנים השונים בחיי הקהילה הקתולית בארץ זו, בדגש על חופש הדת. מתן הכבוד לזכות אנושית בסיסית זו, היא, למעשה, אחד התנאים החיוניים לשלום, אחווה והרמוניה; אמירה לעולם שצריך וניתן להגיע להסכמה ברוכה בין תרבויות ודתות שונות; עדות לכך שמה שאנו חולקים במשותף הוא כה רב וכה חשוב עד שניתן להגיע לדו-קיום רגוע, סדור ושלו, לקבל בברכה את השוני ולהיות אחים בשמחה, מכיוון שכולנו בנים לאלוהים.

אדוני הנשיא, אחים יקרים שהתכנסו כאן בבית לחם, שהאלוהים הכול-יכול יברך אתכם, ישמור עליכם ויעניק לכם את התבונה והעצמה הנדרשות כדי להתקדם בדרך האמיצה לשלום, כך שחרבות תכותתנה לאתים וארץ זו תשגשג בשפע ובהרמוניה. סלאם (בערבית)!