הכרזה משותפת של האפיפיור פרנציסקוס והפטריארך ברתולמי

הצהרה משותפת
של האפיפיור פרנציסקוס והפטריארך ברתלמי הראשון.


1. כקודמינו הנכבדים, האפיפיור פאולוס השישי והפטריארך אתנגורס, שנפגשו כאן בירושלים לפני חמישים שנה, גם אנחנו, האפיפיור פרנציסקוס והפטריארך ברתלמי, חפצנו להיפגש בארץ הקודש, "היכן שגואלנו המשותף, המשיח אדוננו, חיי, לימד, מת, קם בשנית ועליה השמימה ומשם שלח את רוח הקודש על הכנסייה שזה עתה נולדה" (מסר משותף של האפיפיור פאולוס השישי והפטריארך אתנגורס, התפרס לאחר פגישתם ב-6 בינואר 1964). פגישתנו, מפגש נוסף בין כנסיות רומא וקונסטנטינופול, שהוקמו כל אחת על ידי שני האחים השליחים כיפא (פטרוס) ואנדריי, היא, בעבורנו, מקור לשמחה רוחנית עמוקה ביותר. זוהי הזדמנות ברוכה להרהר על עומקם ואמתותם של קשרינו הנוכחיים, פירות המסע מלא החסד בו הנחנו האדון מאותו יום מבורך לפני חמישים שנה.

2. מפגש האחים היום הינו צעד חדש והכרחי במסע לאחדות, אליה מובילה אותנו רוח הקודש; אחדות ברבגוניות לגיטימית. אנו נזכרים בתודה עמוקה בצעדים שהאדון אפשר לנו לקחת. ברכת השלום שהחליפו ביניהם האפיפיור פאולוס השישי והפטריארך אתנגורס, כאן בירושלים, לאחר מאות שנים של שתיקה, סללה את הדרך למחווה החשובה, מחיקת החרם ההדמי משנת 1054, מהזיכרון ומהכנסייה. לאחריה אירעו חילופי משלחות בין הכס של רומא לזה של קונסטנטינופול, באמצעות תכתובת רגילה ולאחר מכן, בשל החלטתם של האפיפיור יוחנן פאולוס השי והפטריארך דמיטריוס, זכרונם לברכה, לחדש את דיאלוג האמת בין קתולים לאורתודוקסים. בשנים הללו, אלוהים, מקור כל השלום והאהבה, לימדנו לראות אחד בשני בנים לאותה משפחה נוצרית, תחת אדון ומושיע אחד, ישוע המשיח, ולאהוב אחד את השני, למען נכריז את אמונתנו באותה בשורת המשיח, כפי שקיבלוה הנביאים והועברה אלינו בוועידות הכלל-עולמיות ודרך אבות הכנסייה. בעודנו מודעים לחלוטין לעובדה שטרם הגענו לאחדות מלאה, היום אנחנו מאשרים את מחויבותנו להמשיך ולצעוד יחדיו לקראת אותה אחדות, לה המשיח אדוננו התפלל לאב, "יִהְיוּ נָא כֻּלָּם אֶחָד" (יוחנן יז:21).

3. אנו מודעים לכך שאחדות מתבטאת באהבת האלוהים ובאהבת הזולת ואנו מצפים בכיליון עיניים ליום המיוחל בו נחלוק יחדיו את שולחן סעודת האדון. כפי שלימדנו אירנאוס הקדוש מליון (כנגד הכפירות, IV, 18, 5, PG 7, 1028), כנוצרים, אנו נקראים לקבל את מתנת גוף המשיח בהכרזת האמונה האחת, בהתמדה בתפילה, בחרטה פנימית, בהתחדשות החיים ובדו-שיח שבאחווה. לכשנשיג מטרה רצויה זו, אנו נעיד לעולם על אהבת האלוהים, בה אנו מוכרים כתלמידים אמתיים לישוע המשיח (ראה: יוחנן יג:35).

4. לשם כך, הדו-שיח התאולוגי המתבצע על-ידי הוועידה הבינלאומית המשותפת מעניק תרומה יסודית לחיפוש אחר אחדות מלאה בין הקתולים לאורתודוקסים. בזמנם של האפיפיור יוחנן פאולוס השני, בנדיקטוס השישה-עשר והפטריארך דמיטריוס, חלה התקדמות משמעותית במפגשים התאולוגיים בינינו. היום אנו מביעים הערכה מקרב לב למה שהושג עד עתה, כמו גם למאמצים הנוכחיים. זהו לא תרגיל תאולוגי גרידא, אלא ביטוי של אמת ואהבה שדורש התעמקות יתרה במסורות של כל אחד מהצדדים, כדי להבינן וללמוד מהן. כך, אנו חוזרים ואומרים שהדו-שיח התאולוגי לא מחפש את המכנה המשותף התאולוגי הנמוך ביותר, כדי להגיע לפשרה על פיו, אלא מדובר בהעמקת ההבנה של האמת השלמה שישוע העניק לכנסייתו, אמת שככל שנלך בעקבות קריאותיה של רוח הקודש, כך נשפר את הבנתנו אותה. לכן, אנו מכריזים שנאמנותנו לאדון דורשת מאתנו מפגש-אחים ודו-שיח אמתי. צעידה משותפת זו לא מסיטה אותנו מן האמת, אלא, בהחלפת המתנות, בהנחיית רוח הקודש, היא תוביל אותנו אל האמת כולה (ראה: יוחנן טז:13).

5. אולם, גם בעודנו צועדים יחדיו במסע לאחדות מלאה, יש לנו החובה להעיד על אהבת האלוהים בפני כל בני האדם, בפעולה משותפת בשירות האנושות. זאת בייחוד בשמירה על כבוד של האדם בכל שלב בחייו ועל קדושת המשפחה על בסיס הנישואין, בקידום השלום וטובת הכלל ובתגובה לסבל הממשיך להכות בעולם. אנו מכירים בכך שלעוני, לאי-ידיעת קרוא וכתוב לחלוקה לא הוגנת של משאבים, יש להתייחס תמיד. זוהי חובתנו לחפש יחדיו את בניינה של חברה צודקת והומנית, בה איש לא מרגיש דחוי או מקופח.

6. כמו כן, זוהי אמונתנו הכנה שעתיד המשפחה האנושית תלוי בשמירה על מתנת הבריאה שהאדון העניק לנו, בתבונה וברחמים, בצדק ובהוגנות. לכן, אנו מכירים בחרטה ביחס השגוי לכוכב הלכת שלנו, שהוא כחטא בעיני האלוהים. אנו מאשרים את מחויבותנו לטפח תחושה של ענוה וצנעה, כדי שכולם ירגישו צורך לכבד את הבריאה ולשמור עליה בדאגה. יחד, אנו מתחייבים להעלות את המודעות לשמירה על הבריאה; אנו קוראים לכל אנשי הרצון הטוב לשקול דרכים לאורח חיים בזבזני פחות וחסכוני יותר, בהפחתת החמדנות ובהגברת הנדיבות למען שמירת עולמו של אלוהים ולמען טובת עמו.

7. ישנו, כמו כן, צורך דחוף לשיתוף פעולה מחויב ויעיל בין כול הנוצרים כדי לשמור, בכל מקום, על זכותו של אדם להביע את אמונתו בפומבי ולקבל יחס הוגן כשהוא מקדם את מה שהנצרות ממשיכה להציע לעולם ולחברה בזמננו. בעניין זה, אנו מזמינים את כל הנוצרים לקדם דו-שיח אמתי עם היהדות, האסלאם והמסורות הדתיות האחרות. אדישות והתעלמות הדדית מובילים אך ורק לחוסר ביטחון ולרוע המזל, אף לעימות.

8. מעיר הקודש ירושלים, אנו מביעים את דאגתנו העמוקה והמשותפת למצבם של הנוצרים במזרח התיכון ולזכותם להישאר אזרחים שווים במולדותיהם. אנו פונים בביטחון לאל הכול-יכול והרחמן בתפילה לשלום בארץ הקודש ובמזרח התיכון בכלל. אנו מתפללים במיוחד בעבור הכנסיות במצרים, בסוריה ובעיראק, שסבלו רבות בשל מה שאירע לאחרונה. אנו מעודדים את כל הצדדים, ללא קשר לאמונותיהם הדתיות, להמשיך לעבוד למען הפיוס ולמען הכרה צודקת בזכויות האדם. אנו משוכנעים שלא נשק, אלא דו-שיח, מחילה ופיוס הם הדרך היחדה בה ניתן להשיג שלום.

9. על רקע היסטוריה רוויה באלימות, אדישות ואנוכיות, רבים מרגישים היום שהם איבדו את עולמם. בעדותנו המשותפת לחדשות הטובות של הבשורה, נוכל לסייע לבני האדם בזמננו לגלות מחדש את הדרך לאמת, לצדק ולשלום. מאוחדים בכוונותינו, ובזכרנו את דוגמתם של האפיפיור פאולוס השישי והפטריארך אנתאגרואס, כאן בירושלים לפני חמישים שנה, אנו קוראים לכל הנוצרים, יחד עם מאמינים מכל מסורת דתית וכל אנשי הרצון הטוב, להכיר בכורח לחפש פיוס ואחדות במשפחה האנושית, תוך מתן כבוד להבדלים הלגיטימיים. זאת למען טובת האנושות כולה ודורות העתיד.

10. בצעדנו בעליית הרגל המשותפת, למקום בו אדוננו האחד ישוע המשיח נצלב, נקבר וקם בשנית, אנו מפקידים את צעדינו העתידיים בדרך למלא האחדות בידי תפילותיה של מרים הבתולה-לעד הקדושה ומפקידים בידי אינסוף אהבת האלוהים את המשפחה האנושית כולה.

"יָאֵר יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם" (במדבר ו:26-25).

ירושלים, 25 במאי 2014.