נאום בבית הנשיא

אדוני הנשיא,
גבירותיי ורבותיי,
מכובדי כולם,

אני מודה לך, אדוני הנשיא, על קבלת הפנים לה זכיתי ועל ביטויי החיבה והברכה ואני שמח עד מאד להיפגש איתך שוב, כאן בירושלים, עיר משמר למקומות הקדושים היקרים לשלוש הדתות הגדולות, העובדות את האלוהים שקרא לאברהם. המקומות הקדושים אינם מוזיאונים או אתרי תיירות, אלא מקומות בהם קהילות המאמינים חיות את אמונתן, תרבותן ואת מעשי הצדקה שלהן. הם משמרים לעד את קדושתם ובכך לוקחים תחת חסותם לא רק את מורשת העבר, אלא גם את הבאים בקרבם עתה ואת אלה שיבואו בעתיד. מי ייתן וירושלים תהיה באמת עיר של שלום! מי ייתן וזהותה, אופייה הקדוש וערכה הדתי והתרבותי האוניברסאלי יזהרו במלא יופיים, כאוצר לאנושות כולה! מה יפה המראה כשהצליינים והתושבים יכולים לגשת בחופשיות למקומות הקדושים ולהשתתף בחגיגותיהם!

אדוני הנשיא, אתה נודע כאיש שלום ועושה שלום. אני מוקיר ומעריץ את גישתך. השכנת השלום דורשת, בין היתר, כבוד לחירותו ולכבודו של האדם. אותו אדם שנברא על ידי האלוהים וייעודו חיי נצח על פי אמונתם של היהודים, הנוצרים והמוסלמים. ממכנה משותף זה, ביכולתנו להמשיך במחויבות למציאת פתרון של שלום לכל המחלוקות ולכל העימותים. בהקשר זה, אני כולי תקווה שכולם ימנעו מיוזמות ומפעולות שנוגדות את הרצון המוצהר להגיע להסכם אמתי, שלא נתעייף מעולם מלרדוף אחר השלום בנחישות ובעקביות.

לעומת זאת, אנו דוחים בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים את כל מה שמנוגד לחיפוש השלום והדו-קיום בכבוד בין יהודים, נוצרים ומוסלמים: את הפנייה לאלימות ולטרור ולכל צורה של אפליה המבוססת על גזע אודת; את היומרה לכפות נקודת מבט אחת ועל חשבון זכויות הזולת; את האנטישמיות בכל צורותיה האפשריות וכמו כן את האלימות ותופעות חוסר הסובלנות כנגד בני האדם או כנגד מקומות הפולחן של היהודים, הנוצרים והמוסלמים.

במדינת ישראל חיות ופועלות קהילות נוצריות שונות. הן חלק בלתי נפרד מן החברה והן לוקחות חלק בהוויה האזרחית, הפוליטית והתרבותית שלה. המאמינים הנוצרים חפצים להעניק מזהותם את התרומה הייחודית להם, למען טובת הכלל ולמען השכנת השלום, כאזרחים שווי זכויות הדוחים כל קיצוניות ומתחייבים להיות מפייסים ומגשרים.

הנוכחות שלהם ומתן כבוד לזכויותיהם, כזכויותיה של כל עדה דתית ומיעוט, הם עירבון לרבגוניות בריאה והוכחה לחיותם של הערכים הדמוקרטיים ולהשתרשותם בהתנהלות ובמהות של חיי המדינה.

אדוני הנשיא, אתה יודע שאני מתפלל עבורך ואתה מתפלל עבורי. אני מבטיח לך את תפילותיי למען מוסדותיה של מדינת ישראל ולמען אזרחיה. אני מבטיח לך, בצורה מיוחדת, את תחינותיי הנשנות לאלוהים למען השגת השלום ויחד עמו, את השגתן של ברכות רבות הקשורות אליו הדוקות: ביטחון, חיי שלווה, שגשוג ואחווה, והיא היפה ביותר. אני מפנה, לבסוף, את מחשבותיי לכל הסובלים כתוצאה מהסכסוכים המתמשכים במזרח התיכון, כדי שכאבם יפסק במציאת פתרון צודק לכל הסכסוכים, מוקדם ככל הניתן. שלום על ישראל ועל המזרח התיכון כולו. שלום (בעברית)!